אחת מכל עשר נשים סובלת מאנדומטריוזיס – מחלה המלווה בכאבים כרוניים בתקופת גיל הפריון שיכולים לפגוע משמעותית באיכות החיים של האישה. גילוי חדשני לפיו סוג מסוים של תאי חיסון מעורב במנגנון הכאב של אנדומטריוזיס, עשוי להוביל לכיוונים טיפוליים חדשים.
אנדומטריוזיס היא מחלה דלקתית כרונית המהווה גורם נפוץ לכאב באגן אצל נשים בגיל הפריון. היא מערבת הימצאות מוקדים של הרקמה המרפדת את פנים הרחם – גם באיברים מחוץ לרחם. על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי, כ- 176 מיליון נשים ברחבי העולם סובלות מאנדומטריוזיס – מצב המלווה בכאבים חזקים, חוזרים ונשנים, לרוב סביב תקופת הביוץ והווסת, אך לעיתים גם בעת קיום יחסי מין, בעת עשית הצרכים, ויש נשים הסובלות מכאב ורגישות יתר באזור הבטן התחתונה והגב באופן קבוע ומתמשך.
הגילוי החדשני
מחקר חדש (2019) שפורסם בכתב העת המדעי FASEB גילה, כי לתאים במערכת החיסון הנקראים מאקרופאג'ים יש תפקיד מרכזי במנגנון הכאב של המחלה. מאקרופאג'ים הם תאים הנמצאים בכל הרקמות בגוף והם מעורבים בתהליכים מגוונים מאוד, לרבות בתגובה החיסונית לתהליכי זיהום ודלקת. אולם קבוצת החוקרים מצאה, כי במצב של אנדומטריוזיס, המקרופאג'ים מגרים צמיחה ופעילות יתר של תאי עצב המקושרים לכאב. הם עושים זאת על ידי הפרשת רכיבים הנקראים: גורמי-גדילה דמויי אינסולין (IGF-1).
מדובר במאקרופאג'ים שעברו תהליכי שינוי עקב המחלה, אשר נמצאים בריכוזים גדולים בתוך אותם נגעי אנדומטריוזיס. הם מתנהגים כאילו הם מנסים להביא לתיקון הרקמה הפגועה, אך במקום לפנות את הנגעים מהאזור בו הם אינם אמורים להימצא, הם מפעילים שורת תהליכים שדווקא מעודדים את המשך גדילתם וגם את שגשוגם של כלי דם שמזינים אותם.
מהלך המחקר
המחקר נערך במודל של אנדומטריוזיס בבעלי-חיים. החוקרים גילו כי ככל שמספר המאקרופאג'ים בנגעי האנדומטריוזיס היה נמוך יותר, כך פחתו באופן ניכר התנהגויות המזוהות עם כאב בקרב בעלי החיים.
מהו המקור לכאב?
נראה כי תאי עצב הגדלים ישירות אל תוך נגעי האנדומטריוזיס מופעלים על ידי רכיבים מסוימים בתוך הנגעים, אשר מייצרים תגובת כאב. החוקרים ביקשו לבחון האם וכיצד רכיבים אילו מתקשרים למאקרופאג'ים. לשם כך, הם חשפו תאי מאקרופאג'ים "בריאים" לנוזל מחלל האגן שנלקח מנשים עם אנדומטריוזיס. בתגובה, המקרופאג'ים החלו להפריש כמויות גדולות של רכיב בשם 'גורם גדילה דמוי-אינסולין' (IGF-1). ממצא דומה התגלה גם בנגעי אנדומיטריוזיס שנלקחו בביופסיה מנשים: הם הכילו מאקרופאג'ים שהפרישו IGF-1.
בהמשך המחקר התגלה, כי גם בנוזל האגן שנלקח ממשתתפות עם אנדומטריוזיס נמצאו רמות גבוהות של הרכיב IGF-1. כמו כן, היתה קורלציה בין רמת כאב גבוהה לבין רמת IGF-1 גבוהה בנוזל האגן אצל משתתפות המחקר, ולהיפך.
בנוסף, החוקרים גילו כי לרכיב IGF-1 שהופרש מהמאקרופאג'ים היו שתי השפעות: הוא עודד גדילה מוגברת של תאי עצב וכמו כן, נוכחותו תרמה לביטוי גבוה יותר של גנים הקשורים לתחושת כאב (מה שהופך את תאי העצב לרגישים יותר).
בשלב האחרון של המחקר, החוקרים גרמו לחסימת הקולטנים של הרכיב IGF-1 – פעולה שהובילה לעיכוב השפעתו והתבטאה בהפחתת ההתנהגות המזוהה עם כאב בקרב בעלי החיים.
אנדומטריוזיס: מסקנות וכיוונים מחקריים עתידיים
זהו מחקר חשוב, שממצאיו מלמדים כי תאי חיסון מסוג מאקרופאג'ים מהווים גורם מרכזי בכל הקשור לכאב באנדומטריוזיס. החידוש העיקרי הוא גילוי ההשפעה שיש למאקרופאג'ים על הגדילה המוגברת של תאי עצב בתוך הנגעים ועל שגשוג כלי הדם המזינים אותם. הממצאים מקרבים את החוקרים צעד נוסף בדרך להבנה מדוע הכאב באנדומטריוזיס ממשיך ולא נעלם גם בעקבות הטיפול ההורמונלי והניתוחי.
כיום, הטיפול המוצע לאנדומטריוזיס מתמקד בתפקוד השחלתי, שהשלכותיו הן דיכוי הפוריות ושאר תופעות לוואי. מסיבות אילו יש חשיבות למציאת מענה טיפולי יעיל שאינו מבוסס הורמונים, וטיפול ממוקד מקרופאג'ים עשוי להוות דרך חדשנית להקל על כאבי אנדומטריוזיס. לשם כך, יהיה צורך להעמיק ולחקור לגבי השוני בין מאקרופאג'ים "בריאים" לבין אותם מאקרופאג'ים הפועלים במצב של אנדומטריוזיס – כך לדברי צוות החוקרים.
